ברוכים/ות הבאים/ות למדור הספרות של "מה חדש?"! במדור זה אתם/ן תמצאו את עצמכם/ן מפליגים/ןת במעמקי הדמיון למסע מופלא בעקבות סיפורים, סופרים/ות, שירים, המלצות, תחרויות וסיפור בהמשכים שגם אתם/ן תוכלו להשתתף בו. אבל לפני שנתחיל את מסע הספרות שלנו, תבדקו שהבאתם/ן את הציוד המתאים!
רשימת הציוד:
ספר טוב - למקרה שיהיה לכם/ן משעמם על הדרך.
עוד ספר טוב - למקרה שהספר הראשון לא יהיה מספיק טוב.
עוד ספר טוב - למקרה שסיימתם/ן את שני הספרים הראשונים.
מחברת שורות שאתם/ן קוראים/ות לה "מחברת כתיבה כדי להישמע חכמים/ות" אבל באמת זו סתם מחברת מלאה במילים מחוקות - במקרה ויהיה לכם/ן רעיון/השראה שיצוץ משום מקום ותרצו לכתוב אותו.
עט - כדי לרשום בתוך המחברת.
עיפרון - כי איזה/ו סופר/ת משתמש/ת בעטים בימינו??
פנס - אם תרצו לקרוא בחושך.
חבל - כי זה נשמע מתאים לא/נשים שנמצאים/ות במסע.
מצפן - כנ"ל לגבי זה.
תיק - לשים את הכל בפנים.
אני מקווה מאוד שאתם/ן מוכנים/ות כי אנחנו יוצאים/ות לדרך!!
אנו פותחים במסורת חדשה- עם כל מהדורה שתצא, אני אבחר 1-2 ציטוטים על ספרות או מתוך יצירות ספרות, ואציג לכם/ן ב"פינת הציטוטים". הציטוטים למהדורה הנוכחית הם:
ועכשיו בואו נתחיל בביקורת!
שם הספר: "אלף שמשות זוהרות"
מאת: חאלד חוסייני
דירוג כוכבים: ⭐⭐⭐⭐⭐ (מתוך 5)
טווח גילאים: 14-המוות 💀
'"מה הטעם לשלוח ילדה כמוך לבית-ספר? זה כמו לצחצח מִרקקה. ואת לא תלמדי שום דבר בעל ערך בבתי-הספר האלה. יש רק דבר אחד שאישה כמוך וכמוני צריכה לדעת לעשות בחיים, ואת זה לא מלמדים בבית-הספר. הביטי אלי."
"את לא צריכה לדבר אליה ככה, ילדתי," אמר מולה פאיזוללה.
"הביטי אליי."
מריאם עשתה כמצוותה.
"רק דבר אחד עליה ללמוד. והוא: טהאמול. לסבול."
"לסבול מה, ננה?"
"אין לך סיבה לדאוג," אמרה ננה. "בזה לא יהיה לך שום מחסור."
היא המשיכה וסיפרה איך נשותיו של ג'אליל קראו לה בתו המכוערת והנחותה של סתת אבן. איך הן אילצו אותה לכבס בחוץ בקור עד שפניה קהו ואצבעותיה צרבו.
"זאת מנת חלקנו בחיים, מריאם. נשים כמונו. אנחנו סובלות. זה כל מה שיש לנו. את מבינה? ומלבד זאת, יצחקו עלייך בבית-הספר. כן. יקראו לך הָרָאמִי. יגידו עלייך את הדברים האיומים ביותר. לא אתן את ידי לזה."
מריאם הנהנה.
"ולא עוד דיבורים על בית-ספר. את כל מה שיש לי. אני לא אאבד אותך לטובתם. הביטי אלי. לא עוד דיבורים על בית-ספר."
"תחשבי בהיגיון. באמת. אם הילדה רוצה...." פתח מולה פאיזוללה ואמר.
"ואתה, אקונד סאהיב, עם כל הכבוד, אתה אמור לדעת שמוטב לא לטפח את הרעיונות המטופשים האלה שיש לה בראש. אם היא באמת יקרה לך, שכנע אותה שמקומה כאן, בבית עם אמה. אין שם בחוץ שום דבר בשבילה. שום דבר פרט לדחייה ולשברון לב. אני יודעת, אקונד סאהיב. אני יודעת."'
(כל הזכויות שמורות, מטר הוצאה לאור)
מתוך "אלף שמשות זוהרות", מאת חאלד חוסייני
בספר "אלף שמשות זוהרות" מתוארים החיים הזוועתיים של שתי נשים אפגניות בזמן מלחמת האזרחים בארץ מולדתן. התיאורים של חוסייני הם מרסקי-לב, אבל דומים מדי לאמת ולחיים האמיתיים. אני ממליצה על הספר הזה בחום – הוא מושלם בשביל יום גשום שבו אתם/ן מרגישים/ות אומללים/ות, בודדים/ות, או סתם מחפשים/ות ספר טוב.
הספר יגרום לכם/ן לבכות, להתאהב, ולרצות עוד. הוא נגמר בנימה מעוררת תקווה, למרות האמיתות המדכאות המוחבאות בתוך דפיו. תיאטרון גשר אף לקחו את הספר ועיבדו אותו להצגה מרתקת. לסיכום, אני ממליצה על הספר הזה בכל ליבי ומקווה שתוסיפו את "אלף שמשות זוהרות" לרשימת הקריאה!
Comments